#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 1 גנב על פי שנים וטבח ומכר על פיהם ונמצאו זוממין כמה משלמים ומדוע?	"לרבא תמיד משלמים את הכל דמכאן ולהבא נפסלים ובשעת העדות היו כשרים.<p dir=""rtl"">לאביי שסובר עד זומם למפרע הוא נפסל {וכן הלכה} יש לחלק, אם העידו בשני פעמים אינם משלמים על עדות הטביחה, שבשעה שהעידו היו פסולים, אבל העידו בבת אחת על השחיטה והטביחה משלמים את הכל.</p>"	בבא קמא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג. 2 שנים שהעידו על הגנבה ועל הטביחה והוזמו על הטביחה ולא הוזמו על הגנבה מה דינם (לאחר כדי דיבור ובתוך כדי דיבור) ובמאי פליגי (2)?	"{כיצד שביארה הגמ' את הברייתא} לאחר כדי דיבור - ודאי הוא משלם את הכפל והם את השלושה.<p dir=""rtl"">תוך כדי דיבור - לחכמים כנ&quot;ל שלא נפסלו על הגניבה, לר' יוסי עדות שבטלה מקצתה בטלה כולה ואינו משלם כפל. </p><p dir=""rtl"">אפשר לומר דלכו&quot;ע תוך כדי דיבור כדיבור דמי, ולרבנן עד זומם מכאן ולהבא נפסל (כרבא) ולר&quot;י למפרע נפסל (כאביי). ואינו מוכח, דאיכא למימר לכו&quot;ע למפרע הוא נפסל, ונחלקו האם תוך כדי דיבור כדיבור דמי או לא [ואף שר' יוסי בתמורה סובר דלא אמרינן תוך כדי דיבור כדיבור דמי, ה&quot;מ בכדי שאילת תלמיד לרב, אבל בכדי שאלת רב לתלמיד סבר דהוי כדיבור].</p>"	בבא קמא עג.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: עד. 'מעידני באיש פלוני שסימא את עין עבדו והפיל את שינו שהרי הרב אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לעבד. מעידנו את איש פלוני שהפיל את שן עבדו וסימא את עינו שהרי העבד אומר כן ונמצאו זוממין משלמין דמי עין לרב' במאי עסקינן, והאם יש מכאן ראיה דהכחשה תחילת הזמה?	"רבא: ברישא - בתחילה באו שנים ואמרו הפיל את שינו וסימא את עינו ורוצים לחייב את הרב בנוסף לשחרורו דמי עינו, אח&quot;כ באו שנים ואמרו עיניו ואח&quot;כ שינו ואין הרב צריך לשלם אלא דמי שינו שהרי הרב אומר כן דניחא ליה בזה ואח&quot;כ נמצאו השניים זוממים משלמים דמי עין לעבד. סיפא - מדרישא בג' כיתות ה&quot;נ סיפא ובנפסק כבר הדין על פיהם ורק אח&quot;כ באו השניים והזימו הראשונים {דבלא זה הראשונים היו פטורים דלא נגמר הדין על פיהם אלא ע&quot;פ השניים (שחייבו את האדון פחות)}.<p dir=""rtl"">אביי: א&quot;א לפרש כן בסיפא שהרי העבד בין כך ובין כך אומר כן שיוצא לחופשי, אלא לעולם בב' כיתות ודאפכינהו והזמינהו והעדים אחרונים אומרים שהמעשה היה קודם הזמן שאמרו הראשונים וכבר עמד בדין שלא באו להפסידו השחרור [ומדסיפא בב' כיתות אף רישא ואף אם לא תאמר כן הסיפא ודאי בשתי כיתות כנ&quot;ל (רש&quot;י, וע' תוס').</p><p dir=""rtl"">רבא הוכיח מסיפא אף שהשניים הכחישו את הראשונים והדין יתקיים ע&quot;פ השניים, הראשונים חייבים, ש&quot;מ הכחשה תחילת הזמה. אבל לאביי דמוקים בשתי כיתות, אין כאן הכחשה, ואין ראיה כלל.</p>"	בבא קמא עג:		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עג: עד: הכחשה האם הוי כתחילת הזמה ולמאי נפק&quot;מ (2)?	"עדים שהוכחשו ואח&quot;כ הוזמו - רבא ור' יוחנן אמרו שנהרגים דהכחשה תחילת הזמה, אביי ור' אלעזר אמרו אין נהרגים כיון דהוכחשו בטלה עדותם.<p dir=""rtl"">ר&quot;א אמר עדים שהוכחשו בנפש לוקין, וזה לשיטתו שהכחשה לאו תחילת הזמה, דאם היה אפשר להזימם אח&quot;כ הוי לאו הניתן לאזהרת מיתת ב&quot;ד ואין לוקים עליו.</p>"	בבא קמא עג:		
